בדמוקרטיה מחליפים שלטון בקלפי, במדינה יהודית – בבית הכנסת או חלילה למרגלות העיריה.
במדינה יהודית אין אזרחים, יש נתינים.
מנתין קשה לצפות שידרוש זכויות אזרח.
הוא מרגיש שייך, יודע את מקומו, כמה לאב גדול, למלך, לעריץ נשגב.
יודע שהוא שייך, שהוא מורם קצת, לא נגוע בנידת עמי הארצות, ולא בעלילותיהם. הוא לא האויב, הוא נקי, ודי לו בזה. די לו.
נתינים נתונים לשגיונות.
עם ישראל חי, כגוף אחד בשר ודם, אלקטורט של עצמו.
עם ישראל חי, האזרחות מתה.
