רעיון למחשבה, למי שעדיין מתלבט אם להיות פאשיסט.
כשהייתי ילד, בקיבוץ, היו כלבי שמירה סביב הגדר. קשורים לכבלי מתכת ארוכים שאיפשרו להם לרוץ לאורך כמה מאות מטרים, לנבוח ולתקוף כל גורם עויין שמתקרב לגדר, מבפנים (קל יותר) ומבחוץ.
היה מפחיד להתקרב לגדר, מבפנים.
היה אדם שתפקידו היה להאכיל אותם, היה מביא להם תרנגולות מתות מהלול. כאלה שמתו ממחלה או בקרבות נקירות? הלולים היו אז בתוך הקיבוץ.
היום עדיין יש גדר, כלבים כבר אין סביב הגדר, יש לולים – מחוץ לגדר.
אנחנו גדלנו, עם הפחד מהאחר ושירי הלהקות הצבאיות צימחנו רובים ומקלעים והפכנו לכלבי שמירה של המדינה, הלוך וחזור על גדר הסיסטם שלה.
בנחל גולן, תל פארס, מלכיה, חמת גדר, בג'למה, ג'נין, יעבד, טול-כרם, ג'ילזון, רמאללה, א-ראם, חלחול, חברון, בניצנה והר חריף, ועוד. (לא הרבה יחסית, רק 200 יום מחיי בערך)
אולי בחלקו רע הכרחי.
צימחנו אקדחים ל"אזרחות".
צימחנו גם פה ושם מאפיינים אנושיים. מסוגלים להידבר, לראות לפעמים את האחר, להביט בעיניו ואפילו להמריא מעל לגדר, לצאת ולהיכנס.
אבל
אם הרשת הופכת להיות המהות היחידה, אם הכלבים כבר משובצים בתוך הגדר, ואלה שמתמרדים מכונים תרנגולות ומוגשים כמאכל לגדר החיה, זה כבר רע מאוד, שאינו הכרחי.
ללא תוך אנושי, ללא מגוון, ריבוי, שונות, וסובלנות לאחרות, ללא חיים ראויים לשמם –
רק קליפה ריקה, חרֵדה, מוכנית, נובחת ומדממת.
נשלטת ע"י פחד, רבנים וקצינים
כמו ספרטה והמדינה האיסלאמית, כך גם המדינה היהודית:
אם כל מהותה היא גבול, גדר נובחת, נושכת וקניבלית – לאנושות אין צורך בה.
גדר עניה ורעבה, אוכלת כלבנגולות, מכלה עצמה.
מחשבה חברתית 
מספר הערות ליצירתך גדר חיה. לא ברורה לי פנייתך אל "מי שעוד מתלבט להיות פאשיסט" משום מה , לא נשמע לי הגיוני להתלבט בשאלה זו. האדם הופך להיות פאשיסט בלי התלבטות ואף מבלי להרגיש בדבר.
אתה חוזר כל העת על "הפחד מהאחר ". אמירה כללית שכוחה יפה לכל עם בכל מקום. לא תמיד מסיבות רציונליות, די בכך שהוא שונה. אם אתה מכוון למציאות הישראלית, אז אני מוצא הרבה מאוד סיבות רציונליות לדבר ואפילו מוצדקות.
מאפיין אתה את דמותה של המדינה שעל אף כל פגמיה אין בה שמץ של דמיון למה שאתה רואה בעיני רוחך. קליפה ריקה שלאנושות אין כל צורך בה. צר לי לומר שאין דבר יותר רחוק מהאמת. מדינת ישראל הזעירה תרמה ותורמת לרווחת המין האנושי (לאנושות) הרבה יותר מתרומתן של ארצות גדולות ומפותחות ממנה ובלי שום יחס למשקלה .
ביקורת משתלחת ללא שום פרופורציה מאבדת את ערכה. מה עוד שאינה מגובה בעובדות ממשיות מעבר לכלבים נובחים על גדר הרשת של הלול.
ברוח הימים הללו ממש זה מזכיר לי את ההשתלחות של הימין הפוליטי בארגון שוברים שתיקה.לחלל האויר נזרקות ססמאות כגון בוגדים שתולים ושקרנים. עד עתה לא ראיתי ולו הזמה אחת של שקר. והרי זו ליבת הדבר. או שהם משקרים ואז צריך לחשוף את השקר, או שהם דוברים אמת ואז זה כבר לא נעים. דומני שאתה משתמש באותם הכלים רק מעברו השני של המתרס.
בידידות. מיכה.
הי מיכה,
* לגבי פאשיזם אני לא בטוח. אני עדיין נותן קרדיט לרוח האדם באשר הוא.
* הפחד מהאחר בחלקו רציונלי, אבל בחלקו הגדול מועצם ע"י חרדות (ראה מאמר של אייל וינטר בהארץ השבוע בנושא) ומערכת החינוך והדת היהודית. ובתחושה שלי זה תהליך של הידרדרות מתמדת, האחרות הולכת ונגזרת לפיסות קטנות יותר ויותר – למיגזרים עם גדרות ביניהם, שאנשים פוחדים לעבור, להושיט יד.
* לגבי דמותה של המדינה: "כל הנ"ל הנו בגדר מידע צופה פני עתיד המבוסס על סמך הערכות כמו גם על תכניות שטרם קיבלו את כל האישורים הנדרשים. הערכות אלו יכולות גם שלא להתממש או להתממש בדרך אחרת בשל עיכובים בלתי צפויים, או האצות בלתי צפויות, מידע חדש שיתקבל בפועל ו/או כתוצאה ממכלול גורמים תפעוליים, לוגיסטים ואחרים." [מעובד מתוך דוחות של חברה ציבורית] העבר כבודו במקומו מונח אבל הוא פחות מעניין אותי. זו לא ביקורת שמטרתה להשתלח אלא לעורר, ומקורה בדאגה גדולה לנוכח תהליכים חברתיים שאני חש בהם במדינה, יום יום ושעה שעה.
* השתלחות: הפוסט הזה מתחיל מנקודות ספציפיות בהיסטוריה שלי וממשיך לתחושות לגבי ההווה והעתיד. אין כאן יומרה לדוקומנטציה של אירועים בשטח, ודאי לא מחקר אמפירי. זה לא מדע. אבל גם מה שמניע אנשים לפעולה או למחדל לרוב אינו מדעי – אלא בא מתחום התפיסה והרגש.
* לסיום: מה שמדאיג אותי הבוקר הוא שמתוך 95 החברים שלי בפייסבוק, רק 7 סימנו ב"אהבתי" את הדף של "שוברים שתיקה". אני מניח שלגדר החיה יש השפעה על כך שהמספר כל כך נמוך.
אנשים כנראה אדישים, או מפחדים להזדהות עם זה. מעדיפים "זהות יהודית"…
ממליץ לך לראות/לשמוע עדויות וגם לראות את "פאודה" ולקרוא את "גדר חיה" של דורית רביניאן.
יום 7 טוב!