היי ירדן. עברתי על הגדת הפסח ולהלן שתי הערות. 1. אני לא מסכים עם קביעתה של רגינה שוורץ על הסכנה שבזכרון. באופן אולי פרדוקסלי הזכרון מכיל בתוכו את החזרה הלא זהה. כלומר יש רק לחפור מעט בזכרון ולגלות את מה שטמון בו. ובזה כוונתי לעסוק בקטע שלי בליל הסדר. 2. אנו נושאים לפידים הוא שיר חנוכה ולא פסח (פך שמן לא מצאנו). בכוונתי לאחר מספר קטעים שליקטתי מתוך הזכרון, לקרא את מתי מדבר אחרונים של ביאליק שהוא האנטי תזה לזכרון כפי שהוא נתפש במורשת ישראל.
היי ירדן. עברתי על הגדת הפסח ולהלן שתי הערות. 1. אני לא מסכים עם קביעתה של רגינה שוורץ על הסכנה שבזכרון. באופן אולי פרדוקסלי הזכרון מכיל בתוכו את החזרה הלא זהה. כלומר יש רק לחפור מעט בזכרון ולגלות את מה שטמון בו. ובזה כוונתי לעסוק בקטע שלי בליל הסדר. 2. אנו נושאים לפידים הוא שיר חנוכה ולא פסח (פך שמן לא מצאנו). בכוונתי לאחר מספר קטעים שליקטתי מתוך הזכרון, לקרא את מתי מדבר אחרונים של ביאליק שהוא האנטי תזה לזכרון כפי שהוא נתפש במורשת ישראל.
יופי. להתראות! לגבי "אנו נושאים לפידים", הוא לא בטעות שם.