Take Two

  • יציאת מצרים – 2

בענין הברכה השגורה: "חג פסח שמח וכשר" או אפילו "כשר" לפני ה"שמח", יש לדעתי בעיה:
אם יצאנו מעבדות מצרים ונכנסנו לעבדות הכשרות ההכנות וההקפדה על הטקס – אין כאן חג חירות.

שחור בעיניים:
סודאנים, אריתראים, סומלים, ניגרים,
אתיופים,
ברזילאים, אפרו-אמריקאים,
טייגר וודס, מייקל ג'ורדן, ריהאנה, ביונסה, קניה ווסט.

הרבה גוונים כהים בתל-אביב. עם או בלי כיפה. יהודי? גוי? מדבר עברית? שומר חוק וסדר?

כבר קשה לסווג, לקטלג. מציאות מעניינת.

יתכן שאלה מהפליטים מאפריקה שיצליחו להשאר כאן יתבררו כברכה גדולה.
הם ובניהם יאלצו אותנו לצאת בהדרגה מעבדות ההתבדלות והטקס – לחירות.
לשחרר את הקטגוריזציות ולתת הזדמנות שווה לכל אדם, ללא תלות בצבע עורו או מוצא אימו.

תמונהתמונהפחד, רבנים וקצינים – 2

קראתי לאחרונה שצוער הודח מקורס קצינים כי צייר את היטלר במהלך שיחה פלוגתית וכו'.
אין לי מושג מיהו המג"ד שהדיח את הצוער, אבל עולה המחשבה שיש בבה"ד אחד אנשים שמגלמים את השילוש פחד-רב-קצין באיש אחד. ואיש לא קם ועוצר את ההדחה. כולם פוחדים מכולם. וכאן אני כמובן משער:
המג"ד מראש הישיבה שלו, מפקד הבה"ד מהמפקד שלו, דובר צה"ל מהרמטכ"ל.
לא ניכר שהיה דיון ובירור אמיץ ובוטח. רק יישור קו.
הפחד השבטי הדתי המכני הזה שפועל בבית הספר לקצינים הוא מסוכן.
קצינים צריכים לחשוב ולהוביל. לא להיות מובלים ע"י פחד ומשיחיות. לא לצעוד בשמאל-ימין.

מחשבה אחת על “Take Two

  1. יש במאמרך משום עירוב תחומים. אנסה להתיחס לכל אחד בנפרד. ראשון – חג הפסח הקרב ובא. וכרגיל היופי הוא בעיני המסתכל. יש מי שיתן לו את המשמעות הדתית ויבושם לו. אני בוחר לראות בו חג מסל הפולקלור היהודי, וככזה הוא מעניין ומאתגר. ולו מהעובדה המפתיעה ששמו של הגיבור הראשי בעלילה – משה, לא נזכר כלל בהגדת הפסח. הציונות שמרדה בטקס הדתי, ניסתה לשוות לחג את אופיו בהתאם לעונת השנה. לאביב, לקציר והאסיף, כמו גם היציאה מעבדות הגולה לחרות בארץ. עם גל "החזרה בתשובה" שעל סיבותיו ראוי לתת את הדעת בנפרד, התמסמסו נסיונות אלו. האובססיה של ביעור החמץ, הכשרות, וההתמסרות הטוטלית לנקיון הבית, הם מובנים ברגע שהבנת, כי בני ישראל המירו עבדות (למצרים) בעבדות לאל ולמצוותיו. בימי נעורי עדיין לימדונו בבתי הספר את יצירותיו של המשורר י.ל. גורדון. אפנה אותך לשירו בשם "אשקא דריספק" ניתן למוצאו באינטרנט, או אם תרצה אשלח לך אותו בקובץ למייל שלך. הוא רלוונטי לכל הנושא בו עסקנו כאן. ברור מאליו שכיום מערכת החינוך הממלכתית לא תעלה על הדעת לתת יד לחומר שכזה.
    בנושא השני – אתה מקווה לברכה מהתערותם של פליטי סודן, אריתראה או ניגריה בחברה הישראלית, בבחינת מדינת כל אזרחיה. לדאבון לב הנסיון של היבשת האירופית לא מוכיח את התזה שלך. אדרבא, אני מוצא כי לעומת חברות העמים באירופה שהם בבסיסם הומוגניות, בלגיה, דנמרק, צרפת וכו', שלא יודעות איך "לאכול" את זרם המהגרים, על אחת כמה וכמה חברה שסועה ומפולגת כחברה הישראלית, אין בכוחה כלל להתמודד עם נסיון שכזה.
    הנושא השלישי – דת, מדינה, צבא. כבר דשנו בכך לא מעט. התהליכים שעוברים על החברה הישראלית בהתחרדות והשלטת הדת בכל אורחות חיינו, לא פוסחים מדרך הטבע גם על הצבא. אם לא יחול מפנה (שכרגע אינו נראה באופק) עתידים כולנו לשלם וביוקר על פרי הבאושים הצומח אל מול עינינו הסומות.

תגובות יתקבלו בברכה. נא לשמור על כבוד האדם ועל ענייניות. אין התחייבות לפרסום כל התגובות.

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s