הטיעון שמעלים איימי צ'ואה וג'ד רובנפלד בספרם החדש הוא מעניין.
‘The Triple Package: How Three Unlikely Traits Explain the Rise and Fall of Cultural Groups in America’
by Amy Chua and Jed Rubenfeld
לטענתם יש 8 קבוצות אתניות בארה"ב שמצליחות יותר מאחרות, וזאת תודות לשלושה מאפיינים: תחושת עליונות קולקטיבית, חוסר ביטחון וצורך להוכיח את עצמך, משמעת עצמית ויכולת לדחות סיפוקים. הקבוצות: קובנים, מזרח-אסיאתיים, הודים, יהודים, לבנונים, מורמונים, ניגרים, איראנים. [רונית דומקה, האמא הנמרה חוזרת לחנך את האמריקאים, דה מרקר 14 פברואר 2014]
אינטואיטיבית התזה לא נשמעת תלושה מהמציאות. (למרות הביקורת עליה)
אני יכול להניח שמהגרים ובני מהגרים, רובם ככולם נדרשים למאמץ גדול יותר בארץ אליה היגרו, מעצם אתגר ההשתלבות בחברה החדשה, רכישת שפה שניה ועוד. ואז, השאלה איפה הקבוצה הסוציו-אקונומית הזו מתמקמת יחסית לשאר, הגיוני שתושפע מהחבילה הנ"ל. אגב הייתי מתמצת את החבילה ל: תחושת עליונות ודרישה בלתי פוסקת להצטיינות.
נכון, אלה מוטיבים מוכרים בתרבות היהודית.
בהחלט יתכן שאמריקאים ותיקים יותר הם בחלקם הגדול רעבים פחות להצלחה ולו משום שלא חוו מקרוב את הניתוק מהמולדת ומאמץ ההשתרשות במולדת החדשה. בוותק, ולעתים גם בהומוגניות, יש נוחות שבעה שעלולה לנוון.
בפירמות גלובליות יש מקום חשוב לערך של גיוון/מיגוון Diversity. אני משער שערך זה זוכה לחשיבות לא רק מטעמים מוסריים פסיביים של מניעת אפליה אלא מטעמים אקטיביים של הכרה בחשיבות של: מגוון דעות, עירור ומאבק בנוחות – על יצירתיות ותחרותיות.
ראה למשל, מאתר מייקרוסופט, בעניין:
The heart of our business
Microsoft has always been about recognizing the value that different life experiences and viewpoints bring to our business. We seek out people from diverse backgrounds and encourage them to take risks and approach challenges unconventionally.
We’ve learned that, by respecting and embracing everyone’s unique skills and perspectives, we can create an environment that encourages remarkable innovation. What’s more, this way of doing business helps our employees—as well as our customers and communities across the globe—unleash their potential and lead better lives.
http://careers.microsoft.com/careers/en/vn/diversity.aspx
כידוע מייקרוסופט מינתה לאחרונה את סאטיה נאדלה, יליד הודו, למנכ"ל החברה.
נתקלתי גם במחקר שבדק את ההשפעה של מידת רב התרבותיות של ערים אמריקניות על הפריון של תושבים אמריקאים ילידים בהן. מסקנתו העיקרית היא:
a more multicultural urban environment makes US-born citizens more productive.
http://intl-joeg.oxfordjournals.org/content/6/1/9.full#sec-16
קראתי את המאמר של נפתלי בנט שפורסם החודש בניו-יורק טיימס, ולאחר מכן גם בדה-מרקר (18 פברואר 2014), בו הוא מדבר על קידום הכלכלה הישראלית באמצעות שילוב של גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה,
ואני נהנה לצטט בהרחבה:
"כדי לשנות את שוק העבודה, דרושה עבודה לא קלה. יש דעה קדומה נגד שתי הקבוצות – גברים חרדים ונשים מהמגזר הערבי. רוב הנשים הערביות גרות רחוק מהערים המרכזיות שבו ממוקמות העבודות, ובמקרים רבים, הבעלים מעדיפים שנשיהם יישארו בבית. אבל המשק שייך לאזרחים יהודים וערבים כאחד, והסטטוס־קוו פשוט לא יכול להמשיך.
מעבר להקלה בנטל ושילוב קבוצות אלה בשגשוג הישראלי, ליוזמות החדשות תהיה השפעה גדולה יותר ועמוקה יותר על הזהות הלאומית של ישראל.
בקריירה הקודמת שלי, כמנכ"ל חברות היי־טק, חוויתי ממקור ראשון את האפשרויות האינסופיות הנפתחות כשאנשים מרקעים שונים עובדים יחד. הם לומדים להכיר האחד את השני, ולומדים כי יש להם יותר במשותף ממה שחשבו. תארו לעצמכם מקום עבודה חדש בישראל: גברים ונשים ערביים יושבים עם גברים ונשים יהודים – חילונים, חרדים ודתיים לאומיים – וכולם מתמקדים באותה מטרה: קידום הכלכלה והמדינה שלנו. הבדלים שעד עכשיו נראו כבלתי אפשריים לגישור בהדרגה ייעלמו."
בהצלחה!
מעניין להוסיף בהקשר זה את המחקר של אלכס ויסנר-גרוס בעניין נוסחת הכח האינטיליגנטי. הוא טוען (בהסתמך על מחקר בכמה תחומי ידע) כי אינטיליגנציה היא כח ששאיפתו היא להגדיל את חופש הפעולה העתידי.
http://www.alexwg.org/publications/PhysRevLett_110-168702.pdf
http://www.ted.com/talks/alex_wissner_gross_a_new_equation_for_intelligence.html
אני חושב שמגוון דעות כמו גם שיתופי פעולה, עשויים לפעול בכיוון זה, של הגדלת חופש הפעולה העתידי, של יחידים ושל קבוצות במדינת ישראל.