לְיָד כְּבָר לֹא מִתְאַדֶּנֶת עַל חֲרִיץ חַלּוֹן נָהַג
וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עַד אֲחוֹרֵי הַטְּרָאם
זָרוּת שֶׁל מְהַגְּרִים פְּשׁוּטָה וְזִכְרוֹנוֹת
בְּלִי כְּאֵב חוֹתֵךְ שֶׁל הֲלִיכָה בְּתוֹךְ הַהֲרִיסוֹת
עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין
הֶהָמוֹן לֹא יַעֲזֹב
כִּי בְּלִי בְּיַחַד נְנַצֵּחַ יֵשׁ שָׁם רַק אֵימַת חֻלְיוֹת גְּדוֹלָה
לְפָחוֹת לֹא הַכֹּל יִקְרֹס בְּבַת אַחַת
אֶלָּא כְּמוֹ מִפְקַד אֵשׁ, בְּהַדְרָגָה.
מחשבה חברתית 