שביל

זה לא הארגון, לא החולשה, לא הסחיבות,
זו ההכרה שפתאום נוחתת, עם הכניסה לשביל, שגם הפעם זה בלי אבא,
ושלא מחכה לי אהובה בקצה השביל.
זה החסר.
יותר מדי פרידות לשנה אחת.

תגובות יתקבלו בברכה. נא לשמור על כבוד האדם ועל ענייניות. אין התחייבות לפרסום כל התגובות.

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s