קורונה שוב פורטת
על פחדי העם
רגע מבהלת
תיכף נשכחת
בין שערי הנתב"ג
יש ניחוח חרא
ורשויות קרועות
שיר אהובת הספין הכורעת
שיר הנשים המחכות
הוא ידוע ידע
איך היא קנאה בספינות
הוא ידוע ידע
איך היא שכחה צוללות
רגע לא בטוח
מול מגבון רטוב
זעם השמאל
מכה את הרשת
את ריק הנשים על החוף
נר אחד ברוח
שאינו כבה
דולק בחזון
שתאר ישעיהו
העם האכזר ההוזה
הוא ידוע ידע…
הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע שותקת
רגע מספרת
הלילה מת האזרח
הוא ידוע ידע…
מחשבה חברתית 