רוחות חמות נשבו בינות שיחי האשל
ורחש ממטרות עלה מן השדות
מאחוריו מושכת המדללת
ושוב החרדה הלבינה שערו
בשביל אל הבריכות שעטו טרוטי עיניים
וצ'רצ'ילים נשרו למים עם הבוץ
ושחף בודד צרח קרוב בתוך הבוקר
והוא אמרו: אתה כל כך איטי, חייל
ולא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח
לא שמה בו מכתב, לא פרח למזכרת
היא רק בריכה ולה מאביס מפח
וגם חזרו בשביל מן הבריכות עם ערב
דמעות הצו נדחו גדולות שנים הרבה
פירוק את כף ידו אחז ביד בוטחת
קרפית הביטה בו מתוך מסך שקוף
והוא אמר לה: בריכתי אני אחזור עוד
גם אם רחוק אלך, ליבי אינו איתך
והיא החדירה לו בלאט את התרגולת
כדי שגופו יזכור ואין מצב ישכח
והוא הלך לחיות עת החמה הנצה
ולא חזר משם ימים רבים כל כך
והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח
והיא עוד מתפללת שהיא לא תושטח
מחשבה חברתית 