מה זה הפיתיון הזה שאני שם בקצה החכה, והמשיכה אח"כ אלי?

המאחז הבלתי חוקי שאני זומם אצלך כדי שתמשכי אותי?

אני בך עוד מראש. האחר, הכתם, הלכלוך, התירס, התולעת…

"אני שלך ואת שלי"? אובייקטים זה לזה? פונקציות?

מה תפקידך בכוח? האם את רק כינור לשיריי?

למה אני חייב אותך?

חן בעינייך ואת בעניינייך…

לא יודע

ומה שאת רוצה ממני – כמה מזה מרווה נימים חשופים

וכמה רק נשטף הלאה דרך זימייך לים וחוזר אלי חלילה?