מילקשייק ורוד

תסתכלו במראה, יש שם אדם

לא מגן דוד,

אדם

אין אנחנו והם, יש אני ואתה

אם אין אחר אין אני. אין אדם חי בכלל

יש בובה ממוכנת מלידה עד מוות

להכיר באחר באמת כאדם, כ"דם יהודי" ר"ל! זה להכיר ביכולת שלנו לחיות ולהשתנות, להיות בהמשך גם קצת אחרים, לא לפחד…

אחרת אני סתם קליפה נוקשה, רועדת ונקלית עם נק"ל

[או שר חינוך נלעג עם גלוק]

מה שווה "עם נצח" אם אין חיים? אם אנחנו עבדים לפחד, רבנים וקצינים?

היהדות בעת הזו היא בעיקר כלא של מוסר, טקסים, מצוות, פחדים, חרמות, בושה, דם, ועבר, הרבה עבר.

ללא גמישות וללא אחריות

באה מעוני ומחזירה אותנו אליו

חזרה לשחור לבן בעידן הצבע

אל תפחדו לצאת, להיפתח לעולם

להיות גם וגם וגם וגם וגם

גם ישראלי

גם עברי

גם ערבי

גם שחור

גם לבן

אדם

מורכב ומגוון

כשר וגם טרף

זרע כוהנים וגם ערב רב

מנודה וגם טהור

מילקשייק ורוד ואנושי וחי

גם וגם וגם וגם וגם

זה כבוד האדם וחירותו

כבוד לעצמכם

לאנושיות שלכם, החד-פעמית! המישתנה!

כבוד שיש בו אומץ לחיות

לא רק אומץ למות

להתיר ולאסור על עצמך, ולקחת אחריות אישית על זה

לעומתו, הכבוד של העליונות, ההתבדלות והכיבוש מרוקן אתכם

הופך אתכם לחיות נרדפות עם עיניים פעורות,
לופתי אקדחים וסכינים במפרקים מלבינים

לרודפי חיים של אחרים

לשורדים בבעתה מתמדת

כבוד בזוי של פאשיסטים

כלא עצמי

משמעות נוראה של הקריאה "מוות לערבים" היא בכך שזו קריאה להשמדה עצמית!

מה עושה אותנו לא ערבים? כיפה מצה וסופגניה?
המילים והסכינים האלה הורגות בסוף אותנו. זה לגמרי טרגי.

לבית הכנסת ולצבא עם כיפה – כבר הבנתי. אבל מה אתם באזרחות? איסלנדים?

וותרו קצת על ה"אנחנו"

וותרו על העדר, על השואה ועל מצדה

תסתכלו במראה, יש שם אדם

חד פעמי ומיוחד

והוא לא לבד

לא יעזור, גם אם מחר ייעלמו כל הגויים בבת אחת מכל העולם, בשיטה הנוכחית תמשיכו להיות בובות אומללות, תת-אדם

YOLO

[השראה, כתבים של הפרופסורים: רגינה שוורץ, ניסים מזרחי, שלמה זנד. ועוד. פרשנות ואחריות: שלי בלבד]

2 מחשבות על “מילקשייק ורוד

  1. היי ירדן.
    קראתי בעיון את אשר כתבת ואגיב עליו לפי דרכי אחת לאחת. חז"ל דרשו – קרוב אדם אצל בשרו. ולפיכך אעיד על עצמי. מבטיחך אני שכל אימת שאני משקיף בראי, נשקפת אלי דמותי שלי ולא זכיתי בהארה לראות מגן דוד ענוד לצווארי או מעל ראשי כהילה. יש לי אני ואתה וגם את האנחנו. אלא שבאנחנו אני בורר לי את אנשי שיחי ולא נגרר אחר הנסחפים בכל משב רוח. במהלך ימי חיי תרמתי לא פעם תרומת דם ולא ראיתי כי תייגו אותו כדם יהודי, אלא על פי השתייכותו לקבוצת הדם הרפואית. באותו אופן שמעתי הרצאות אונברסיטאיות על אתיקה ומוסר בהם הוזכרו בין היתר אריסטו ,קאנט ושפינוזה. מוסר יהודי הוא מותג רבני או פוליטי. שלא מדעת אתה הופך עצמך למשת"פ של הממסד הנ"ל כאשר אתה מתייג את המושג "יהדות" ממש על פי דרכם. על פיחזונך עני בהחלט לא גם וגם וגם וגם. אני ישראלי/עברי/יהודי. נולדתי על כורחי לבן כך שאיני שחור גם לא ערבי. איני בורר את מזוני בין כשר לטרף, אלא טעים או תפל. לא טרחתי בשאלה אם אני מזרע כהנים וגם לא איכפת לי. לעומת זאת אין בי רצון להיות מזרע עמלק על המטאפורה שזה מעורר. איני טהור ואיני מנודה. וברור לי שאיני מילקשייק. אני נותן כבוד לשפת עמי כמו לשפות אחרות שברובן איני שולט. עד כאן כתבתי רק על עצמי, אבל איני בודד. כמוני עוד רבים בחברה הישראלית שאינם משלימים עם משטר של כיבוש ודיכוי, לא תמצא אותם זועקים מוות לערבים וכו'. לו אני חייזר שקורא את הגיגיך מבלי להכיר את מציאות חיינו, לא היה עולה בדעתי שאותה מדינת זדון תרדוף ותעמיד לדין את מבצעי הלינץ בגופת הפליט האומלל. ייצרת לעצמך את דמות נביא החורבן והמוכיח בשער. ולכן אתה כל העת פונה ממרום שיבתך בתוכחה אל "העם" כאילו הוא עשוי מיקשה אחת ואין צדיק בסדום. לסיכום אומר , לא מות שהידים או מצדה אני מבקש לעצמי, אבל יש משהו שאיני מוותר עליו והוא מלווה אותי כל העת והוא זכרון השואה. רבות למדתי עד שהבנתי מהי השואה בשבילי או נכון יותר מהו לקח השואה. צר לי כי מערכת החינוך בארץ על כל פלגיה וזרמיה, לא השכילה לזקק את הלקח העיקרי מהאירוע ההיסטורי היחודי הזה. ודי לי כשאני שומע את התלמידים מתעטפים בדגל ישראל ומדקלמים את הלקח שמלמדים אותם כי אנו זקוקים למדינה וצבא על מנת להבטיח כי לא עוד. הלקח שלי הוא, כי התהליך שעבר על האומה הגרמנית ,המשכילה והמתקדמת ביותר באירופה. זו סכנה שאורבת לפתחו של כל עם ואפילו העם היהודי בארצו ! וכאשר זה הלקח, אזי זכר השואה אמור ללוות גם את כל החברה האנושית כלפיד בחשיכה, ולא פחות מכך אות אזהרה לנו בעיקר בימים אלו של גילויי שנאה והתבהמות.

    1. הי מיכה, תודה על תגובתך. לא מחפש צדיקים אלא אנשים שמסוגלים לחשוב ולהחליט עבור עצמם מה אנושי ונכון, ולעמוד מאחורי זה. ואני יודע שיש מיעוט כזה. רבים מהביטויים בפוסט הם מטאפורות ואין בהכרח להתייחס אליהם כפשוטם. מסכים איתך לגמרי במשפט האחרון.
      ובבנין האדם ננוחם.

תגובות יתקבלו בברכה. נא לשמור על כבוד האדם ועל ענייניות. אין התחייבות לפרסום כל התגובות.

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s